יום ראשון, 10 בינואר 2010

נמשיך עם מתכוני הבריאות



פשטידת פת אורז
החומרים:
1 חבילת ברוקולי
2 כוסות חלב סויה
6 פרכיות אורז מלא מפוררות
1 כוס פטריות קצוצות
3 ביצים
1 כף אבקת מרק ללא מונסודיום
1 כף קמח תפוחי אדמה
מלח ופלפל

ההכנה:

לערבב הכל ולאפות 45 דקות

יום חמישי, 7 בינואר 2010

כתבה בינלאומית על פרס שקיבלנו

מעשה מבת מלך:

עָנָה וְאָמַר: בַּדֶּרֶךְ סִפַּרְתִּי מַעֲשֶׂה
שֶׁכָּל מִי שֶׁהָיָה שׁוֹמְעָהּ, הָיָה לוֹ הִרְהוּר תְּשׁוּבָה
וְזוֹ הִיא
מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ אֶחָד, שֶׁהָיוּ לוֹ שִׁשָּׁה בָּנִים וּבַת אֶחָת
וְאוֹתָהּ הַבַּת הָיְתָה חֲשׁוּבָה בְּעֵינָיו מְאד
וְהָיָה מְחַבְּבָהּ בְּיוֹתֵר וְהָיָה מְשַׁעֲשֵׁעַ עִמָּהּ מְאד
פַּעַם אַחַת הָיָה מִתְוַעֵד עִמָּהּ בְּיַחַד בְּאֵיזֶה יוֹם וְנַעֲשָׂה
בְּרגֶז עָלֶיהָ
וְנִזְרְקָה מִפִּיו דִּבּוּר: שֶׁהַלּא טוֹב יִקַּח אוֹתָךְ
בַּלַּיְלָה הָלְכָה לְחַדְרָהּ
וּבַבּקֶר לא יָדְעוּ הֵיכָן הִיא
וְהָיָה אָבִיהָ מְצַעֵר מְאד וְהָלַךְ לְבַקְּשָׁהּ אָנֶה וָאָנָה
עָמַד הַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת, מֵחֲמַת שֶׁרָאָה שֶׁהַמֶּלֶךְ מִצְטַעֵר מְאד
וּבִקֵּשׁ, שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ מְשָׁרֵת וְסוּס וּמָעוֹת עַל הוֹצָאוֹת, וְהָלַךְ
לְבַקְּשָׁהּ
וְהָיָה מְבַקְּשָׁהּ מְאד זְמַן מְרֻבֶּה מְאד עַד שֶׁמְּצָאָהּ
(עַתָּה מְסַפֵּר אֵיךְ בִּקְּשָׁה עַד שֶׁמְּצָאָהּ)
וְהָיָה הוֹלֵךְ אָנֶה וָאָנָה זְמַן רַב וּבַמִּדְבָּרִיּוֹת וּבַשָּׂדוֹת
וּבַיְּעָרִים
וְהָיָה מְבַקְּשָׁהּ זְמַן רַב מְאד
וְהָיָה הוֹלֵךְ בַּמִּדְבָּר, וְרָאָה שְׁבִיל אֶחָד מִן הַצַּד
וְהָיָה מְיַשֵּׁב עַצְמוֹ
בַּאֲשֶׁר שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ כָּל כָּךְ זְמַן רַב בַּמִּדְבָּר וְאֵינִי יָכוֹל
לְמָצְאָהּ
אֵלֵךְ בַּשְּׁבִיל הַזֶּה, אוּלַי אָבוֹא לִמְקוֹם יִשּׁוּב
וְהָיָה הוֹלֵךְ זְמַן רַב
אַחַר כָּךְ רָאָה מִבְצָר, וְכַמָּה חֲיָלוֹת הָיוּ עוֹמְדִים שָׁם סְבִיבוֹ
וְהַמִּבְצָר הָיָה נָאֶה וּמְתֻקָּן וּמְסֻדָּר מְאד עִם הַחֲיָלוֹת
וְהָיָה מִתְיָרֵא מִפְּנֵי הַחֲיָלוֹת, פֶּן לא יַנִּיחוּהוּ לִכְנס
וְהָיָה מְיַשֵּׁב עַצְמוֹ: אֵלֵךְ וַאֲנַסֶּה
וְהִשְׁאִיר הַסּוּס וְהָלַךְ לְהַמִּבְצָר, וְהָיוּ מַנִּיחִים אוֹתוֹ, וְלא
עִכְּבוּהוּ כְּלָל
וְהָיָה הוֹלֵךְ מֵחֶדֶר לְחֶדֶר בְּלִי עִכּוּב
וּבָא לְארמון אֶחָד וְרָאָה, שֶׁיָּשַׁב שָׁם הַמֶּלֶךְ בַּעֲטָרָה
וְכַמָּה חֲיָלוֹת שָׁם וְכַמָּה מְשׁוֹרְרִים בְּכֵלִים לְפָנָיו
וְהָיָה שָׁם נָאֶה וְיָפֶה מְאד
וְהַמֶּלֶךְ וְשׁוּם אֶחָד מֵהֶם לא שְׁאָלוּהוּ כְּלָל
וְרָאָה שָׁם מַעֲדַנִּים וּמַאֲכָלִים טוֹבִים, וְעָמַד וְאָכַל
וְהָלַךְ וְשָׁכַב בְּזָוִית לִרְאוֹת מַה נַּעֲשֶׂה שָׁם
וְרָאָה שֶׁהַמֶּלֶךְ צִוָּה לְהָבִיא הַמַּלְכָּה וְהָלְכוּ לְהָבִיא אוֹתָהּ
וְהָיָה שָׁם רַעַשׁ גָּדוֹל וְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה
וְהַמְשׁוֹרְרִים הָיוּ מְזַמְּרִים וּמְשׁוֹרְרִים מְאד
בַּאֲשֶׁר שֶׁהֵבִיאוּ אֶת הַמַּלְכָּה
וְהֶעֱמִידוּ לָהּ כִּסֵּא וְהוֹשִׁיבוּהָ אֶצְלוֹ
וְהִיא הָיְתָה הַבַּת מֶלֶךְ הַנַּ"ל
וְהוּא [הַיְנוּ הַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת] רָאָהּ וְהִכִּירָהּ
אַחַר כָּךְ הֵצִיצָה הַמַּלְכָּה וְרָאֲתָה אֶחָד, שֶׁשּׁוֹכֵב בַּזָּוִית
וְהִכִּירָה אוֹתוֹ
וְעָמְדָה מִכִּסְאָהּ וְהָלְכָה לְשָׁם וְנָגְעָה בּוֹ
וְשָׁאֲלָה אוֹתוֹ: הַאַתָּה מַכִּיר אוֹתִי ?
וְהֵשִׁיב לָהּ: הֵן, אֲנִי מַכִּיר אוֹתָךְ
אַתְּ הִיא הַבַּת מֶלֶךְ שֶׁנֶּאֶבְדָה
וְשָׁאַל אוֹתָהּ: הָאֵיךְ בָּאת לְכָאן ?
וְהֵשִׁיבָה: בַּאֲשֶׁר שֶׁאָבִי הַמֶּלֶךְ נִזְרַק מִפִּיו דִּבּוּר הַנַּ"ל
וְכָאן, הַמָּקוֹם הַזֶּה, הוּא לא טוֹב
וְסִפֵּר לָהּ, שֶׁאָבִיהָ מִצְטַעֵר מְאד וְשֶׁהוּא מְבַקְּשָׁהּ כַּמָּה
שָׁנִים
וְשָׁאַל אוֹתָהּ: אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל לְהוֹצִיא אוֹתָךְ ?
וְאָמְרָה לוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְךָ לְהוֹצִיא אוֹתִי
כִּי אִם, כְּשֶׁתִּהְיֶה בּוֹחֵר לְךָ מָקוֹם וְתִהְיֶה יוֹשֵׁב שָׁם שָׁנָה
אַחַת
וְכָל הַשָּׁנָה תִּתְגַּעְגַּע אַחֲרַי לְהוֹצִיא אוֹתִי
וּבְכָל זְמַן שֶׁיִּהְיֶה לְךָ פְּנַאי
תִּהְיֶה רַק מִתְגַּעְגֵּעַ וּמְבַקֵּשׁ וּמְצַפֶּה לְהוֹצִיא אוֹתִי
וְתִהְיֶה מִתְעַנֶּה
וּבַיּוֹם הָאַחֲרוֹן מֵהַשָּׁנָה תִּהְיֶה מִתְעַנֶּה וְלא תִּישַׁן כָּל
הַמֵּעֵת לְעֵת
וְהָלַךְ וְעָשָׂה כֵּן
וּבְסוֹף הַשָּׁנָה בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן הָיָה מִתְעַנֶּה, וְלא הָיָה יָשֵׁן
וְעָמַד וְהָלַךְ לְשָׁם
וְהָיָה רוֹאֶה אִילָן, וְעָלָיו גְּדֵלִים תַּפּוּחִים נָאִים מְאד
וְהָיָה מִתְאַוֶּה לְעֵינָיו מְאד
וְעָמַד וְאָכַל מִשָּׁם
וְתֵכֶף שֶׁאָכַל הַתַּפּוּחַ, נָפַל וַחֲטָפוֹ שֵׁנָה
וְהָיָה יָשֵׁן זְמַן מְרֻבֶּה מְאד
וְהָיָה הַמְשָׁרֵת מְנַעֵר אוֹתוֹ, וְלא הָיָה נֵעוֹר כְּלָל
אַחַר כָּךְ הֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ וְשָׁאַל לְהַמְשָׁרֵת: הֵיכָן אֲנִי בָּעוֹלָם
?
וְסִפֵּר לוֹ הַמַּעֲשֶׂה [הַיְנוּ הַמְשָׁרֵת סִפֵּר לְהַשֵּׁנִי לַמֶּלֶךְ
הַמַּעֲשֶׂה וְאָמַר לוֹ]
שֶׁאַתָּה יָשֵׁן זְמַן מְרֻבֶּה מְאד זֶה כַּמָּה שָׁנִים
וַאֲנִי הָיִיתִי מִתְפַּרְנֵס מֵהַפֵּרוֹת
וְהָיָה מְצַעֵר עַצְמוֹ מְאד
וְהָלַךְ לְשָׁם וּמָצָא אוֹתָהּ
וְהָיְתָה מִצְטַעֶרֶת לְפָנָיו מְאד
כִּי אִלּוּ בָּאתָ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, הָיִיתָ מוֹצִיא אוֹתִי מִכָּאן
וּבִשְׁבִיל יוֹם אֶחָד אִבַּדְתָּ
אָמְנָם
שֶׁלּא לֶאֱכל הוּא דָּבָר קָשֶׁה מְאד
בִּפְרָט בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן, אָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר הָרָע מְאד
[הַיְנוּ שֶׁהַבַּת מֶלֶךְ אָמְרָה לוֹ, שֶׁעַתָּה תָּקֵל עָלָיו הָאַזְהָרָה
וְלא יִהְיֶה מֻזְהָר שֶׁלּא לֶאֱכל, כִּי הוּא דָּבָר קָשֶׁה לַעֲמד בּוֹ
וְכוּ']
בְּכֵן תָּשׁוּב לִבְחֹר לְךָ מָקוֹם, וְתֵשֵׁב גַּם כֵּן שָׁנָה, כַּנַּ"ל
וּבַיּוֹם הָאַחֲרוֹן תִּהְיֶה רַשַּׁאי לֶאֱכל, רַק שֶׁלּא תִּישַׁן
וְלא תִּשְׁתֶּה יַיִן כְּדֵי שֶׁלּא תִּישַׁן, כִּי הָעִקָּר הוּא הַשֵּׁנָה
וְהָלַךְ וְעָשָׂה כֵּן
בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן הָיָה הוֹלֵךְ לְשָׁם וְרָאָה מַעְיָן הוֹלֵךְ
וְהַמַּרְאֶה אָדם וְהָרֵיחַ שֶׁל יַיִן
וְשָׁאַל אֶת הַמְשָׁרֵת: הֲרָאִיתָ שֶׁזֶּה מַעְיָן, וְרָאוּי שֶׁיִּהְיֶה
בּוֹ מַיִם.
וְהַמַּרְאֶה אַדְמוּמִית וְהָרֵיחַ שֶׁל יַיִן ?
וְהָלַךְ וְטָעַם מֵהַמַּעְיָן וְנָפַל וְיָשַׁן מִיָּד כַּמָּה שָׁנִים עַד
שִׁבְעִים שָׁנָה
וְהָיוּ הוֹלְכִין חֲיָלוֹת רַבּוֹת עִם הַשַּׁיָּךְ לָהֶם, מַה שֶּׁנּוֹסֵעַ
אַחֲרֵיהֶם
וְהַמְשָׁרֵת הִטְמִין עַצְמוֹ מֵחֲמַת הַחֲיָלוֹת
אַחַר כָּךְ הָלְכָה מֶרְכָּבָה וְעֶגְלוֹת צָב, וְשָׁם יָשְׁבָה הַבַּת מֶלֶךְ
וְעָמְדָה שָׁם אֶצְלוֹ, וְיָרְדָה וְיָשְׁבָה אֶצְלוֹ וְהִכִּירָה אוֹתוֹ
וְהָיְתָה מְנַעֶרֶת אוֹתוֹ מְאד, וְלא נִנְעַר
וְהִתְחִילָה לִקְבּל עָלָיו
אֲשֶׁר כַּמָּה וְכַמָּה יְגִיעוֹת וְטִרְחוֹת גְּדוֹלוֹת מְאד שֶׁהָיוּ לוֹ
זֶה כַּמָּה וְכַמָּה שָׁנִים
כְּדֵי לְהוֹצִיא אוֹתִי
וּבִשְׁבִיל אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁהָיָה יָכוֹל לְהוֹצִיאֵנִי וְאִבְּדוֹ
וְהָיְתָה בּוֹכָה מְאד עַל זֶה, כִּי יֵשׁ רַחֲמָנוּת גָדוֹל עָלָיו וְעָלַי
שֶׁכָּל כָּךְ זְמַן שֶׁאֲנִי כָּאן, וְאֵינִי יָכוֹלה לָצֵאת
אַחַר כָּךְ לָקְחָה מטפחת מֵעַל ראשָׁהּ וְכָתְבָה עָלָיו בַּדְּמָעוֹת
שֶׁלָּהּסיפורי מעשיות - מעשה א - מאבידת בת מלך
<http://breslev.eip.co.il/?key=48>
וְהִנִּיחָה אֶצְלוֹ
וְעָמְדָה וְיָשְׁבָה בְּמֶרְכַּבְתָּהּ, וְנָסְעָה מִשָּׁם
אַחַר כָּךְ הֵקִיץ וְשָׁאַל אֶת הַמְשָׁרֵת: הֵיכָן אֲנִי בָּעוֹלָם ?
וְסִפֵּר לוֹ כָּל הַמַּעֲשֶׂה
וְשֶׁחֲיָלוֹת רַבּוֹת הָלְכוּ שָׁם, וְשֶׁהָיְתָה כָּאן מֶרְכָּבָה הַנַּ"ל
וְשֶׁהָיְתָה בּוֹכָה עָלָיו וְהָיְתָה צוֹעֶקֶת שֶׁיֵּשׁ רַחֲמָנוּת עָלָיו
וְעָלֶיהָ כַּנַּ"ל
בְּתוֹךְ כָּךְ הֵצִיץ וְרָאָה, שֶׁהַמטפחת מֻנַּחַת אֶצְלוֹ
וְשָׁאַל: מֵאַיִן זֶה ?
וְהֵשִׁיב לוֹ, שֶׁהִיא כָּתְבָה עָלָיו בְּהַדְּמָעוֹת
וּלְקָחָהּ וְהֵרִים אוֹתָהּ כְּנֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ
וְהִתְחִיל לִרְאוֹת הָאוֹתִיּוֹת
וְקָרָא מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם כָּל קָבְלָתָהּ וְצַעֲקָתָהּ, כַּנַּ"ל
וְשֶׁכָּעֵת אֵינֶנָּהּ שָׁם בַּמִּבְצָר הַנַּ"ל
כִּי אִם שֶׁיְּבַקֵּשׁ הַר שֶׁל זָהָב וּמִבְצָר שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת, שָׁם
תִּמְצָאֵנִי
וְהִשְׁאִיר אֶת הַמְשָׁרֵת וְהִנִּיחוֹ, וְהָלַךְ לְבַדּוֹ לְבַקְּשָׁהּ
וְהָלַךְ כַּמָּה שָׁנִים לְבַקְּשָׁהּ
וְיִשֵּׁב עַצְמוֹ, שֶׁבְּוַדַּאי בַּיִּשּׁוּב לא נִמְצָא הַר שֶׁל זָהָב
וּמִבְצָר שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת
כִּי הוּא בָּקִי בְּמַפַּת הָעוֹלָם
וְעַל כֵּן אֵלֵךְ אֶל הַמִּדְבָּרִיּוֹת
וְהָלַךְ לְבַקְּשָׁהּ בַּמִּדְבָּרִיּוֹת כַּמָּה וְכַמָּה שָׁנִים
אַחַר כָּךְ רָאָה אָדָם גָּדוֹל מְאד
שֶׁאֵינוֹ [בגֶּדֶר] אֱנוֹשִׁי כְּלָל שֶׁיִּהְיֶה אָדָם גָּדוֹל כָּל כָּךְ
וְנָשָׂא אִילָן גָדוֹל, שֶׁבַּיִּשּׁוּב אֵינוֹ נִמְצָא אִילָן גָּדוֹל כָּזֶה
וְאוֹתוֹ הָאִישׁ שָׁאַל אוֹתוֹ: מִי אַתָּה ?
וְאָמַר לוֹ: אֲנִי אָדָם
וְתָמַהּ וְאָמַר, שֶׁזֶּה כָּל כָּךְ זְמַן שֶׁאֲנִי בְּהַמִּדְבָּר
וְלא רָאִיתִי מֵעוֹלָם בְּכָאן אָדָם
וְסִפֵּר לוֹ כָּל הַמַּעֲשֶׂה הַנַּ"ל וְשֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ הַר שֶׁל זָהָב
וּמִבְצָר שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת
אָמַר לוֹ: בְּוַדַּאי אֵינוֹ בַּנִּמְצָא כְּלָל
וְדָחָה אוֹתוֹ וְאָמַר לוֹ, שֶׁהִשִּׁיאוּ אֶת דַּעְתּוֹ בִּדְבַר שְׁטוּת
כִּי בְּוַדַּאי אֵינוֹ נִמְצָא כְּלָל
וְהִתְחִיל לִבְכּוֹת מְאד [הַיְנוּ הַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת בָּכָה מְאד
וְאָמַר]
כִּי בְּוַדַּאי בְּהֶכְרֵחַ הוּא נִמְצָא בְּאֵיזֶה מָקוֹם
וְהוּא דָחָה אוֹתוֹ [הַיְנוּ הָאָדָם הַמְשֻׁנֶּה שֶׁפָּגַע דָּחָה אוֹתוֹ
בִּדְבָרָיו
וְאָמַר] כִּי בְּוַדַּאי דְּבַר שְׁטוּת אָמְרוּ לְפָנָיו
וְהוּא אָמַר [הַיְנוּ הַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת], שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ
אָמַר לוֹ [הָאָדָם הַמְשֻׁנֶּה לְהַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת]: לְדַעְתִּי הִיא
שְׁטוּת
אַךְ מֵחֲמַת שֶׁאַתָּה מִתְעַקֵּשׁ
הִנֵּה אֲנִי מְמֻנֶּה עַל כָּל הַחַיּוֹת, אֶעֱשֶׂה לְמַעַנְךָ וְאֶקְרָא
לְכָל הַחַיּוֹת
כִּי הֵם רָצִים אֶת כָּל הָעוֹלָם, אוּלַי תֵּדַע אַחַת מֵהֶם מֵהַר
וּמִבְצָר, כַּנַּ"ל
וְקָרָא אֶת כֻּלָּם מִקָּטָן וְעַד גָּדוֹל כָּל מִינֵי הַחַיּוֹת וְשָׁאַל
אוֹתָם
וְכֻלָּם הֵשִׁיבוּ, שֶׁלּא רָאוּ
וְאָמַר לוֹ: רְאֵה שֶׁשְּׁטוּת סִפְּרוּ לְפָנֶיךָ
אִם תִּשְׁמַע, שׁוּב לַאֲחוֹרֶיךָ, כִּי בְּוַדַּאי לא תִּמְצָא, כִּי
אֵינֶנּוּ בָּעוֹלָם
וְהוּא הִפְצִיר מְאד וְאָמַר, שֶׁבְּהֶכְרֵחַ הוּא בַּנִּמְצָא בְּוַדַּאי
אָמַר לוֹ [הָאָדָם הַמְשֻׁנֶּה לְהַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת].
הִנֵּה בַּמִּדְבָּר נִמְצָא שָׁם אָחִי, וְהוּא מְמֻנֶּה עַל כָּל הָעוֹפוֹת
וְאוּלַי יוֹדְעִים הֵם מֵחֲמַת שֶׁהֵם פּוֹרְחִים בָּאֲוִיר בְּגָבוֹהַּ
אוּלַי רָאוּ הַר וּמִבְצָר הַנַּ"ל
וְתֵלֵךְ אֵלָיו וְתֹאמַר לוֹ, שֶׁאֲנִי שָׁלַחְתִּי אוֹתְךָ אֵלָיו
וְהָלַךְ כַּמָּה וְכַמָּה שָׁנִים לְבַקְּשׁוֹ וּמָצָא שׁוּב אָדָם גָּדוֹל
מְאד כַּנַּ"ל
וְנָשָׂא גַּם כֵּן אִילָן גָּדוֹל כַּנַּ"ל וְשָׁאַל אוֹתוֹ גַּם כֵּן
כַּנַּ"ל
וְהֵשִׁיב לוֹ כָּל הַמַּעֲשֶׂה וְשֶׁאָחִיו שְׁלָחוֹ אֵלָיו
וְהוּא דָחָה אוֹתוֹ גַּם כֵּן, כִּי בְּוַדַּאי אֵינוֹ בַּנִּמְצָא
וְהוּא הִפְצִיר אוֹתוֹ גַּם כֵּן וְאָמַר לוֹ [הָאָדָם הַזֶּה לְהַשֵּׁנִי
לַמַּלְכוּת].
הִנֵּה אֲנִי מְמֻנֶּה עַל כָּל הָעוֹפוֹת, אֶקְרָא אוֹתָם, אוּלַי יוֹדְעִים
הֵם
וְקָרָא כָּל הָעוֹפוֹת וְשָׁאַל אֶת כֻּלָּם מִקָּטָן וְעַד גָּדוֹל
וְהֵשִׁיבוּ, שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים מֵהַר וּמִבְצָר הַנַּ"ל
אָמַר לוֹ: הֲלא אַתָּה רוֹאֶה שֶׁבְּוַדַּאי אֵינֶנּוּ בָּעוֹלָם
אִם תִּשְׁמַע לִי, שׁוּב לַאֲחוֹרֶיךָ, כִּי בְּוַדַּאי אֵינֶנּוּ
וְהוּא [הַיְנוּ הַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת] הִפְצִיר אוֹתוֹ וְאָמַר,
שֶׁבְּוַדַּאי יֶשְׁנוֹ בָּעוֹלָם
אָמַר לוֹ [הָאָדָם הַב' הַזֶּה לְהַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת].
לְהַלָּן בַּמִּדְבָּר נִמְצָא שָׁם אָחִי
שֶׁמְּמֻנֶּה עַל כָּל הָרוּחוֹת
וְהֵם רָצִים כָּל הָעוֹלָם, אוּלַי יוֹדְעִים הֵם
וְהָלַךְ כַּמָּה וְכַמָּה שָׁנִים לְבַקֵּשׁ וּמָצָא אָדָם גָּדוֹל גַּם כֵּן
כַּנַּ"ל
וְנָשָׂא גַּם כֵּן אִילָן גָּדוֹל כַּנַּ"ל וְשָׁאַל אוֹתוֹ גַּם כֵּן
כַּנַּ"ל
וְהֵשִׁיב לוֹ כָּל הַמַּעֲשֶׂה כַּנַּ"ל
וְדָחָה אוֹתוֹ גַּם כֵּן
וְהוּא הִפְצִיר אוֹתוֹ גַּם כֵּן
וְאָמַר לוֹ [הָאָדָם הַשְּׁלִישִׁי הַזֶּה לְהַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת]
שֶׁלְּמַעֲנוֹ יִקְרָא שֶׁיָּבוֹאוּ כָּל הָרוּחוֹת וְיִשְׁאַל אוֹתָם
וְקָרָא אוֹתָם, וּבָאוּ כָּל הָרוּחוֹת, וְשָׁאַל אֶת כֻּלָּם
וְלא יָדְעוּ שׁוּם אֶחָד מֵהֶם מֵהַר וּמִבְצָר הַנַּ"ל
וְאָמַר לוֹ [הָאָדָם הַשְּׁלִישִׁי לְהַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת].
הֲלא אַתָּה רוֹאֶה שֶׁשְּׁטוּת סִפְּרוּ לְפָנֶיךָ
וְהִתְחִיל לִבְכּוֹת מְאד וְאָמַר: אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּוַדַּאי
בְּתוֹךְ כָּךְ רָאָה שֶׁבָּא עוֹד רוּחַ אֶחָד
וְכָעַס עָלָיו הַמְמֻנֶּה הַנַּ"ל: מַדּוּעַ נִתְאַחַרְתָּ לָבוֹא ?
הֲלא גָּזַרְתִּי, שֶׁיָּבוֹאוּ כָּל הָרוּחוֹת, וְלָמָּה לא בָּאתָ עִמָּהֶם ?
הֵשִׁיב לוֹ
שֶׁנִּתְעַכַּבְתִּי מֵחֲמַת שֶׁהָיִיתִי צָרִיךְ לָשֵׂאת בַּת מַלְכָּה
אֶל הַר שֶׁל זָהָב וּמִבְצָר שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת
וְשָׂמַח מְאד
וְשָׁאַל הַמְמֻנֶּה אֶת הָרוּחַ: מַה יָּקָר שָׁם ?
[הַיְנוּ אֵיזֶה דְּבָרִים הֵם שָׁם בְּיקֶר וּבַחֲשִׁיבוּת]
וְאָמַר לוֹ, שֶׁכָּל הַדְּבָרִים הֵם שָׁם בְּיקֶר גָּדוֹל
וְאָמַר הַמְמֻנֶּה עַל הָרוּחוֹת לְהַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת
בַּאֲשֶׁר שֶׁזֶּה זְמַן גָּדוֹל כָּל כָּךְ שֶׁאַתָּה מְבַקְּשָׁהּ וְכַמָּה
יְגִיעוֹת שֶׁהָיוּ לְךָ
וְאוּלַי יִהְיֶה לְךָ עַתָּה מְנִיעָה מֵחֲמַת מָמוֹן
עַל כֵּן אֲנִי נוֹתֵן לְךָ כְּלִי, כְּשֶׁתּוֹשִׁיט יָדְךָ לְתוֹכָהּ
תְּקַבֵּל מִשָּׁם מָעוֹת
וְגָזַר עַל הָרוּחַ הַנַּ"ל, שֶׁיּוֹלִיךְ אוֹתוֹ לְשָׁם
וּבָא הָרוּחַ סְעָרָה וְנָשָׂא אוֹתוֹ לְשָׁם
וְהֵבִיא אוֹתוֹ אֶל שַׁעַר
וְהָיוּ עוֹמְדִים שָׁם חֲיָלוֹת, שֶׁלּא הִנִּיחוּ לִכְנס אֶל הָעִיר
וְהוֹשִׁיט יָדוֹ אֶל הַכְּלִי, וְלָקַח מָעוֹת, וְשִׁחֵד אוֹתָם
וְנִכְנַס לְתוֹךְ הָעִיר וְהָיְתָה עִיר נָאָה
וְהָלַךְ אֶל גְּבִיר וְשָׂכַר לוֹ מְזוֹנוֹת, כִּי צָרִיךְ לִשְׁהוֹת שָׁם
כִּי צָרִיךְ לְשׁוּם שֵׂכֶל וְחָכְמָה לְהוֹצִיאָהּ
וְאֵיךְ שֶׁהוֹצִיאָה לא סִפֵּר
וּבַסּוֹף הוֹצִיאָהּ

יום רביעי, 6 בינואר 2010

ADD/ADHD

בס"ד

היפראקטיביות

והפרעות קשב וריכוז

ראיתם פעם ילד שפועל כמו בסרט מהיר?? פועל באימפולסיביות, כל הזמן בפעולה עד שקשה לעקוב אחריו, ואולי אפילו מעייף?? זהו תיאור קצר של ילד היפראקטיבי.

הפרעת קשב עם או בלי היפראקטיביות (ADD/ADHD) היא ההפרעה ההתנהגותית השכיחה ביותר בילדים.הפרעות קשב מתבטאות בחוסר ריכוז, חוסר התמדה וקשב, קושי בארגון משימות, קושי לעקוב אחר הוראות, והפרעות למידה כקושי בקריאה, בעיות בהבנת הנקרא, קושי בריכוז, ליקוי בזיכרון ובעיות בקורדינציה גסה ועדינה.וכו' הפרעה זו מתגלה לפני גיל שבע ונמשכת לאורך גיל ההתבגרות. אנשי המקצוע מבססים בדרך כלל את אבחנתם על בדיקת הופעתם של 6 תסמינים לפחות מתוך רשימה מקובלת ובהם כלולות תסמונות של הפרעת קשב, היפראקטיביות ואימפולסיביות. כמו כן על התסמינים להתמיד במשך 6 חודשים לפחות בחומרה שאינה תואמת את רמת ההתפתחות של הילד. תסמינים לדוגמא:

בקשב לקוי - חסר תשומת לב לפרטים,נראה שאינו מקשיב כשמדברים אליו ישירות,מתחמק ממילוי משימות בהן נדרש מאמץ מנטלי רצוף (כגון הכנת שיעורי בית),מתקשה לעתים קרובות באירגון פעולותיו,מרבה לשכוח.

בהיפראקטיביות ואימפולסיביות-מרבה להתנועע או להתפתל במושבו,עוזב את מקום מושבו בכתה או במקומות אחרים בהם נדרש להישאר במקומו,מרבה להתרוצץ או לטפס במצבים בלתי הולמים,מדבר במידה מופרזת,עונה לפני תום השאלה,מתקשה לחכות לתורו.
אחת הדעות המקובלות לגורם לההיפראקטיביות היא פגם המכונה "נזק מוחי מזערי" . למרות שלאחר עשרות שנים בדקו ומצאו כי רק פחות מ – 10% מבין הילדים הסובלים מהיפראקטיביות אכן בעלי בעיה נוירולוגית ברורה.
התאוריות לגורמים לתופעה הינן מגוונות:
א. הפרעות ביוכימיות –הפרעות באיזון הכימי במוח הגורמות לאי שקט מוטורי.
ב. איחור בבשלות הנויירולוגית- השערה זו התבססה על כך שהילד ההיפראקטיבי המבוגר מתפקד כפי שהיה צריך לתפקד ילד שאינו היפראקטיבי. במחקרים מצאו אומנם פערים התפתחותיים בהשוואה לילדים רגילים אך נראה כי זה גורם המתלווה לגורמים נוספים.
ג. גורמים גנטיים.
ד. גידול ילדים- עפ"י השערה זו התנהגות היפראקטיבית קשורה לדרישות המופנות כלפי הילד ובתנאי הלחץ בו הוא שרוי. כתוצאה ממצב זה הוא מגיב בהתנהגות היפראקטיבית. השפעה זו היא דו צדדית, מצד אחד הסביבה מפעילה לחץ על הילד ומצד שני התנהגותו של הילד משפיעה על הסביבה. כאן נוצרים מעגלי תגובה בין הילד להוריו, אשר נקלעים למבוי סתום. תיאוריה זו קשה לבדיקה משום שאין לדעת בוודאות מהו הגורם הנעוץ בהיפראקטיביות, גישת ההורים לילד או תכונותיו המולדות.
ה. הרעלת מתכות רעילות-כגון: עופרת וכספית הנספגות בדם, במערכת העיכול או בכלי הנשימה וגורמות קשיים למערכת העצבים ולתופעות היפראקטיביות אצל ילדים. המתכות הרעילות עלולות לגרום לאוטיזם ובעיות נוירולוגיות רבות. כספית הינה מתכת רעילה המרוכזת בשרירי דגים שגדלים באגמים ובנהרות רבים, עקב השפכים של מפעלי תעשיה סמוכים. הכספית מצויה בדג הטונה ובמוצריו, באצות ים, בחומרי ריסוס נגד פטריות וכמו כן בסתימות השיניים. עופרת היא יסוד מתכתי רעיל המצוי באופן טבעי במים, בחומרים משמידי חרקים, צבעים מיושנים, כלי בישול או אחסון בכלי אמייל העשויים מעופרת, שאיפת אדי צבע או חומרים אחרים כמו פליטה של כלי רכב. סיבות נוספות להרעלה ממתכות הן: עישון של האם בתקופת ההריון, עודף תוספי מזון כמו ברזל, חשיפה לצבעי מאכל וצבעים המכילים עופרת.
ו. אלרגיות למזון -תוספות כימיות כחומרי טעם וריח,צבעי מאכל או חוסר בויטמינים עלולים לגרום שינויים במצב הרוח ובהתנהגות הכללית אשר חלקן יכולים להתבטא בהיפראקטיביות . המנעות מתזונה לקויה זו הביאה להצלחה של 30% ויותר בקרב ילדים היפראקטיבים. אך הקושי בישומה מונע מהורים רבים להתמיד בה.
ז. חוסר איזון ברמת הסוכר- דבר הגורם לשינויים רגשיים ועצביים אצל ילדים ומבוגרים כאחד.
ח. דלקת אוזן תיכונה -ילדים הלוקים בהפרעות שמיעה ברמה מסוימת, דלקת אוזן תיכונה או נוזלים באוזניים, לוקים בהתפתחותם הלשונית ובקושי בלמידה. מכאן אפשר להבין שיכול להיות קשר בין בעיה שמיעתית לאבחון מוטעה כמו היפראקטיביות. לכן חשוב לנטרל סיבה זו כאשר יש אבחנה של ילד היפראקטיבי.
ט. מחסור בברזל -מחסור בברזל מתקשר לחוסר הקשבה או ירידה ביכולת ההקשבה, חוסר התמדה וחוסר תשומת לב .

כמו כן מצאו קשר בין חבלות ראש בגיל צעיר, נטילת תרופות מסוימות (כמו פנוברביטל או תרופות אנטי פירכוסיות אחרות) ומחלות זיהומיות בילדים.
הטיפול הקונוונציונלי בתופעה הוא הריטאלין. תרופת הריטאלין הוכנסה לישראל לפני עשרות שנים, אך מדי פעם מתעורר ויכוח סוער סביבה -האם היא סם או תרופה?
הריטאלין היא תרופה מעוררת, ממריצה שהשפעתה על ילדים היפראקטיביים הפוכה, היא מפחיתה את העירור ומרגיעה לעומת ילדים רגילים ומבוגרים. זו היא תרופה ממכרת המגבירה את לחץ הדם, מגבירה את קצב הלב, מגבירה פעילות חשמלית של מערכת העצבים ואכן אם נבדוק מהם תופעות הלוואי המשויכות לריטאלין נמצא רשימה לא קטנה כפגיעה בערנות , תלות פסיכוטית, הפרעות בגדילה, עצבנות, הפרעות שינה וירידה בתאבון.תופעות לוואי ארוכות טווח טרם נחקרו
מורים, הורים, פסיכולוגים ומחנכים אכן ממליצים בפה מלא על נטילת ריטאלין,לעיתים פשוט מתוך הקושי להתמודד עם הילד השונה, החריג, הילד שמפריע לעצמו במהלך השיעור. הלחצים הרבים המופעלים על ההורים מצד הממסד החינוכי והן מצד הממסד הרפואי שברוב המקרים משתפים פעולה, מביא את ההורה למצב של חוסר אונים וכניעה לטיפול.
חשוב לציין שלא בכל המקרים נערכות בדיקות מקיפות ומתאימות בטרם יינתן הטיפול . גם רופאים כלליים שאינם פסיכיאטרים רשאים לתת מרשם לריטאלין לילד שעל פי דעתם היינו ילד היפראקטיבי. הורים ומורים לא תמיד מודעים לתופעות הלוואי המתלוות לתרופת הריטאלין.
הטיפול האלטרנטיבי  הינו מגוון.

רצוי לטפל בתזונת הילד ובין היתר להוריד לו מהתפריט אוכל מטוגן ,צבעי מאכל וחומרים משמרים, קמח לבן,סוכר לבן, חלב פרה ומוצריו וכו'. למרות שזה קשה זה כדאי והתוצאות הן חיוביות.

טיפול נוסף שחודר אף למודעות ציבור הרופאים הינו צמח הנוני.

 צמח זה שימש ברפואה העממית העתיקה לחיזוק המערכת החיסונית,עיכוב תהליכי הזדקנות,טיהור הגוף מרעלים,מניעה וריפוי מחלות רבות כסכרת, בעיות לב, אולקוס, לחץ דם גבוה, בעיות פרקים ובעיות עיכול. אל ארצות המערב החל הנוני לחדור רק בשנים האחרונות בעקבות מחקרים מדעיים ורפואיים, שבדקו את יכולותיו של הנוני במגוון רחב של תסמינים ובעיות רפואיות ובכללן גם סוגים רבים של מחלת הסרטן.  סוד כוחו המדהים של הנוני, כפי שעלה ממחקרים אלה,  מצוי במרכיביו.

הנוני מכיל  מעל 150 סוגים של יסודות, ויטמינים, מינרלים, אנזימים והורמונים חיוניים.

הוא מיועד לכולם לחיזוק ושיפור תפקודי הגוף וסיוע במניעה וריפוי מחלות וגילו גם את כוחו בטיפול בהרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות, עד כדי כך שישנם רופאים קונוונציונלים שממליצים עליו כטיפול בבעיות אלו וכתחליף לריטאלין – כמובן ללא תופעות הלוואי שנלוות לריטאלין.

מענה נוסף לבעיה ניתן בטיפול בפרחי באך ורפואה סינית בשילוב עם אומגה 3 המשקמת את המוח.

 



יעיל מאוד!

מגלים עולם

יום ראשון, 3 בינואר 2010

חימר ירוק

רפואה מאמא אדמה



לא תאמינו אבל את נפלאות החימר גילו...התוכים.כן, כן לא טעינו.

קבוצת חוקרים הגיע לאמזונס וראו שמידי יום קבוצות של תוכים מגיעות לרצועת חוף צרה של נהר המנו ושם הם אוכלים את האדמה הבוצית.

ביולוגים שונים הגיעו לחקור את התופעה לבסוף גילו שהתוכים ניזונים במיוחד בעונת היובש מזרעים של פירות רעילים המכילים ציאניד,ארסן ורעלים קטלניים נוספים, ולאחר הסעודה הדשנה הזו הם הולכים לאכול את הבוץ- הוא החימר, שסופח את הרעלים הללו ומצפה את קירות המעיים וע"י כך מונע את ספיגת הרעלים בגוף. תגלית זו היתה הפתח לחקר תכונות החימר.

מהו חימר?

החימר נוצר מקליפת כדור הארץ המורכבת מסלעי בזלת,גרניט ודולמיט.בתהליך טבעי איט הסלעים נגרסים יחד עם עלים שנשרו ונהפכים לאדמה.

האדמה היא מקור אינסופי לתחזוק ושיקום הגוף – הרי עליה גדליםהפירות,הירקות והעשבים המזינים אותנו,עם הויטמינים החיוניים לנו ותכונות הריפוי היחודיות לכל אחד,עליה זורמים המעיינות והנהרות וכו'.

כל גרגיר בעצם אוצר בתוכו את האנרגיה של כל כדור הארץ – מנפלאות הבריאה ממש.

לחימר אין תכונות כימיות כך שאינו יכול להזיק.

יש לו מספר תכונות שהעיקרית ביניהם היא הספיחה.

הוא בעל מטען חשמלי שלילי בניגוד לכל גורמי המחלות כחיידקים,וירוסים וטוקסינים אשר הם בעלי מטען חשמלי חיובי וכך הוא סופח אליו את גורמי המחלה למינהם. החימר הוא דיטוקס אולטימטיבי – מנטרל רעלים מעולה ע"י הספיחה שבו.(לכן אגב יש להזהר בשמוש הפנימי בו בעת לקיחת תרופות מאחר שאם התרופה לא נספגה לגמרי בגוף הוא עלול לספוח גם אותה).

כמו כן החימר משכך כאבים מעולה. ניתן לשים חבישה במקום הכואב והכאב נרגע.

בנוסף הוא עשיר במינרלים הדרושים לבניית הגוף תחזוקתו ושיקומו כגון: צורן, שקיים בתאים בוני עצם ובקולגן – חלבון חשוב לבניית הגוף,סידן,ברזל,מגנזיום ועוד.

תכונה נוספת שנבדקה מדעית היא סיוע בפירוק חלבונים לחומצות אמינו – היחידה הקטנה ביותר של החלבון והיא זו הנספגת במחזור הדם. יחד עם זאת החימר מסנטז את חומצות האמינו לחלבון.

המחקר המדעי עוד בודק את תכונות החימר וההנחה היא שהחימר נותן לגוף אפשרות ריפוי עצמי.

כמובן שבשביל שהחימר יפעל במלוא כוחו ועוצמתו רצוי להשתדל לאכול תזונה נכונה ולרכוש הרגלים בריאים.

לשמוש חיצוני ישנו חימר לבן או ירוק.

כל אחד בעל היחודיות שלו והם מעולים לכוויות,פצעים – גם זיהומיים,עור קשה,ליבלות,אגזמה,פסוריאזיס,אקנה,קמטים,לשיכוך כאבים,כתחליף למשחת שיניים ולטיפול בדלקת חניכיים.

ישנו חימר מיוחד לשימוש פנימי שמתאים לבעיות פנימיות בייניהם גם הרעלת קיבה.

כמובן שבכל בעיה יש להתייעץ בטרם השימוש.

החימר נקנה באבקה וכדי להכינו לשימוש יש להשימו בצנצנת זכוכית (לא פלסטיק או מתכת),להוסיף מים מינרלים שיכסו את החימר ועוד קצת ולהשהות מספר שעות. אז החימר נהיה פעיל ומוכן לשימוש.

ניתן להכין ממנו מסיכת פנים ביתית – שהרי הוא מחדש רקמות. יש למרוח כפית מהחימר שהכנו על הפנים (ניתן להוסיף כמה טיפות שמן זית).יש להשהות כ – 20 דקות ואז לשטוף במים פושרים.





להדק חגורות

בס"ד

וישמן ישורון


החגים עברו והותירו עימם מצבורי עודפים במקומות שונים (חלק עוד מהחגים הקודמים) שקשה להפטר מהם, מה גם שהחורף זו עונת האגירה של הגוף, ולא ממש מתחשק לעשות הליכה ספורטיבית בין הטיפות כשהרוח מכה בפנים.
אז יש את אלה שמתייאשים מראש או מבטיחים ממחר דיאטה (וכל יום יש מחר חדש) ויש את אלה שנכנסים לדיאטת רעב, שלא רק שהתוצאות בה אינן מבטיחות, גם מבחינה בריאותית זה אינו כדאי ובדר"כ נכנסים לדיאטת יו-יו – ברגע שיוצאים מהמשטר עולים חזרה וחוזר חלילה.
לפי הרפואה הסינית המזון שאנו אוכלים מגיע אל הקיבה שנקראת "המחסן הגדול" ועל תהליך זיקוק והפקת האנרגיה מהמזון אחראי הטחול שגם מניע את התמציות אל תחנות ההמשך. כאשר אנו מתישים את הטחול שלנו ע"י מזון תעשיתי, קר ושמנוני וכן ע"י עבודה מנטלית מאומצת או שילוב של שניהם (אכילה וקריאה יחד) הטחול מפיק תוצר לוואי מתהליך הזיקוק שנקרא – לחות.
הלחות מצטברת בגוף ועלולה להזיק בכיוונים שונים (ברונכיטיס, שלשול וכו') וכן לשקוע ולמלא את תאי השומן בגופנו. הלחות גם מתחילה במין מעגל מרושע של החלשת הטחול, שעקב כך מייצר עוד לחות שחוזרת ומחלישה אותו וחוזר חלילה.


איך יוצאים מזה?
האקופנטורה או בשמה העממי דיקור סיני מועילה במספר רבדים:
א.    מחזקת את הטחול והקיבה כדי שיעבדו במיטבם ויסלקו את הלחות מגופנו ויתמירו אותה לאנרגיה.
ב.     מסלקת את הלחות וע"י כך גורמת להרזיה וגם מאפשרת לטחול להשתקם.

כדי שכל התהליך יהיה במיטבו אנו משלבים תזונה שמייבשת לחות ומחזקת את אלמנט האדמה (טחול וקיבה). התזונה אינה כוללת מעקב עקשני וחישוב קלוריות מעטיפות המזון כי אין לזה חשיבות בעיני הסינים.
התזונה תכלול בעיקר מזון מבושל שבעצם מקל על מע' העיכול כי הוא כבר התחיל את תהליך העיכול בסיר.; מזונות כתומים שמחזקים את אלמנט האדמה כבטטה, גזר וכו'; מזונות מרים שמנקזים ומייבשים לחות כגון שיפון, פלפל לבן; וכן הורדת מוצרי מזון מעובדים וחסרי חשיבות תזונתית אשר מכבידים על מע' העיכול כסוכר לבן.

בנוסף רצוי לשלב פעילות גופנית קלה כהתעמלות או הליכה.

ישנם אף שמנים ארומותרפיים כגון שמן האשכולית שתורמים לשריפת השומנים וחיזוק הגוף.

לסיכום -  כדאי להמנע מדיאטות רעב למינהן שפוגעות בגוף ולפעמים מכלות מחסני ויטמינים ומינרלים הנצרכים לגוף ומרגילות את הגוף לחיות על כמות קטנה של מזון שלאחר זמן, אם נאכל יותר הגוף יזכור את הכמות הקטנה שהתרגל אליה והעודפים יהפכו לשומן.


בשיטה הסינית המבוקרת הגוף יתחזק וידע גם להבא איך לעכל ולפרק נכון את המזון ותימנע השנות של השמנה.



מתנה מקורית

תסמונת המעי הרגיז

תסמונת המעי הרגיז   



ישנם אנשים ובעיקר נשים עבורם יציאה מהבית היא לא דבר פשוט כ"כ.

כאב חד אוחז אותם בשיפולי בטנם,זיעה נוטפת מהמצח ושוב חוזר על עצמו אותו ניגון ישן ושוב הם ממהרים לנוחיות רגע לפני שהלכו לדרכם. בעיה זו היא אחד הסימפטומים של תסמונת המעי הרגיז – Irritable Bowel Syndrome או בקיצור IBS.

תסמונת זו מאופיינת בשינוי בהרגלי פעולת המעיים,בכאבי בטן ובהעדר בעיה אורגנית(סימפטום מחלה במעיים).

ישנם 3 צורות הופעה קליניות של התסמונת:

1)      שלשול ועצירות לסירוגין.

2)      עווית הכרכשת (כאב בטן כרוני ועצירות).

3)      שלשול כרוני.



על פי הרפואה המערבית לא מובנת כ"כ התפתחות התסמונת. ישנה תנועתיות לא תקינה של המעי הדק, עיצבוב חיצוני לא תקין למעיים,סף כאב נמוך ותגובתיות למתח.

התסמונת מופיעה בדר"כ  לפני גיל שלושים ביחס של 1:2 בין נשים לגברים.

על פי הרפואה הסינית הכבד הינו הרמטכ"ל של איברי הגוף ובתור גנרל הוא נוטה לתוקפניות כשהוא לא מאוזן. מצבי סטרס,תזונה שומנית וחמה וחסר בפעילות גופנית יגרמו לערעור של הכבד משלוותו, לחסימת צ'י הכבד "והכרזתו על מלחמה" עם שאר איברי הגוף. במקרה של תסמונת המעי הרגיז האיבר המותקף ע"י הכבד הוא הטחול.

חסימת צ'י (אנרגיית) הכבד ותקיפת הטחול יגרמו לעצירות, שלשול,נפיחות בבטן,שיהוקים, צרבת ועוד.

פתרונות ודרכי טיפול

לרפואה המערבית אין הרבה מה להציע פרט לטיפול בסימפטומים של התסמונת.

ברפואה הסינית ננקוט במספר דרכי טיפול:

1. נדאג בתזונה לתפריט מתאים לאבחנה הסינית שיכלול בין היתר:

א.    הורדת מזון שומני ועשיר בכימיקלים מהתפריט.

ב.     מזונות מעט חריפים באיכותם יגרמו להנעת צ'י הכבד כגון:כורכום,בזיליקום,לפת,מליסה,רוזמרין ושומר.

ג.       תוסף תזונה – אסידופולוס.

ד.     נתעקש לאכול ארוחה מבושלת שתקל על מערכת העיכול ותכלול בתוכה מזונות כתומים – צבע של אלמנט האדמה,הוא האלמנט של הקיבה והטחול וע"י כך נגרום לתמיכה וחיזוק של איברים אלו.כגון:בטטה, תפוח אדמה,גזר,דלעת ודלורית.

2. הליכה,ריצה,שחייה ואפילו טיול באוויר הצח עוזרים להנעת הצ'י ולהרגעת הנפש. מומלץ שכל אחד ינסה וימצא את הפעילות המתאימה ביותר בשבילו.

3.דיקור סיני – אקופנטורה – בדיקור נאזן ונהרמן את תנועת הכבד,נחזק את מערכת העיכול ונרגיע את הנפש.

לדוגמא:

Pc6 – נקודה שקשורה למסלול של מעטפת הלב.מרגיעה את הכבד והנפש,מאזנת את מערכת העיכול ואפילו טובה לבחילות הריון.

ממוקמת כ- 2 ס"מ מתחת שורש כף היד בחלק הלא שעיר של הזרוע,בין 2 גידים שבולטים כאשר עושים אגרוף רפוי ביד.

טיפ ביתי: כ-30  לחיצות על הנקודה יכולות לעזור במקרים של כאבי בטן או שיהוקים שנגרמים עקב מתח ולחץ.



AddThis

Bookmark and Share